ספרו של הפילוסוף הגרמני החשוב עמנואל קאנט, שראה אור לראשונה בגרמנית ב-1785. היתה זו עבודתו הראשונה של קאנט בגיבוש הפילוסופיה של המוסר שלו, ועד היום נחשב החיבור לאחד החשובים ביותר בתחום זה.
כותב שמואל הוגו ברגמן בדברי הפתיחה לתרגום העברי: "את דעותיו בענייני המוסר [...] הביע קאנט בעיקר בביקורת השנייה, ביקורת התבונה המעשית (1788). אולם תמצית דעותיו אלו נמצאת בספר הקצר הניתן כאן בתרגום עברי".
בספר האנציקלופדיה לפילוסופיה (לונדון ניו יורק, 1967) נכתב על החיבור: "לו היה קאנט כותב את הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות בלבד – מקומו בתולדות הפילוסופיה היה מובטח [...] עבודה זו נכתבה בצחות לשון, בעומק תובנה ובעצמה ריגושית המעוררת השפעה מיידית על הקורא והופכת אותה לאחת הקלסיות ביותר בנושא [...] קאנט מבקש לשרטט בה את המאפיינים המרכזיים של הנסיבות שבהן נעשות החלטות מוסריות, ובכך להבהיר את האופי המיוחד של החלטות אלה".
