המחוקקות הראשונות ומעמד האשה בראשית המדינה

"קשה להיות אישה במערכת הפוליטית", אמרה ח"כ לשעבר שלי יחימוביץ' בסדרת הנבחרות ששודרה ב-2022 בכאן 11. ואם קשה ב-2022, איך זה היה בראשית ימי המדינה? מה הכין את הח"כיות הראשונות לתפקידן החדש? מה היו האינטרסים הפמיניסטיים שלהן? מה היו החוקים שיזמו? כיצד היטיבה נציגת מפלגת הנשים רחל כהן־כגן לשרת את האינטרס הנשי, ומעל לכול להביא לחקיקת חוק שיווי זכויות האשה?  

תשובות לשאלות אלה ורבות נוספות בספרה של פרופ' מרגלית שילה, הפורס את מטרותיהן והישגיהן של 12 הח"כיות הראשונות בכהונת הכנסת הראשונה שנמשכה כשנתיים וחצי. עיון מעמיק בפרוטוקולים של מליאות הכנסת וועדותיה, בעיתוני התקופה ובמחקרים רבים, שופך אור על סוגיות אלה, ובייחוד על תפיסת מעמד האשה בראשית המדינה.

המחקר בוחן במיוחד את הדיונים שעוררה חקיקת חוק גיל הנישואין, פקודת מס הכנסה, חוק שירות ביטחון וחוק שיווי זכויות האשה תשי"א, שחקיקתו חתמה את פעולת הכנסת הראשונה. בחינת עניינים אלה חושפת את המניעים שעיצבו, או לחלופין מנעו, את החקיקה בכל הנוגע למעמד האשה במדינת ישראל מראשיתה, חקיקה שהשפעתה נמשכת גם בימינו.

על העטיפה: רחל כהן־כגן חותמת על מגילת העצמאות