הכיסאות הוא מחזה אבסורד שכתב אז'ן יונסקו, חלוץ תיאטרון האבסורד ומחשובי המחזאים במאה העשרים. המחזה עוסק בחוסר המשמעות של החיים ובחוסר התקשורת בין בני האדם.
זוג זקנים החיים יחד בבניין מוקף מים, מזה 75 שנה, מחכים ערב אחד לאורחים. מזה שנים אחדות שוקד הזקן על חיבור בשורה לעולם, באותו הערב עתידה הבשורה להישמע מפיו של ״נואם מקצועי״.
קשישה. היה לנו בן קטן… לא, הוא בריא ושלם… הוא עזב את הבית… סיפור בנאלי… רק מאז שזה קרה לי, רע לי… בן עוזב את שני הוריו… היה לו לב זהב… כל זה היה מזמן, הלך בלי לשוב… כזה מתוק, כזה אהוב… יום בהיר החליט לברוח… אני החזקתי אותו בכוח…. הוא היה כבר בחור בוגר, בן שבע, פחות או יותר… צעקתי "ילד שלי, עצור!"… אפילו לא הביט לאחור…
קשיש. לא… לא היו לנו ילדים… מאוד רציתי בן… גם אשתי – אבל אין, לא היו, לא קרה. סמירמיס יכלה להיות אמא יקרה… אולי זה מזל. אני עצמי הייתי בן מנוול. היום אני מצטער, המצפון מייסר, תחושת אשמה, אשמה איומה…
