"אם הישראלים יתאוששו מההתקפה האכזרית של החמאס ב־7 באוקטובר ויכוננו מחדש מערכת איזונים לאומית [...] ספר זה יסייע לגלות כיצד עלה הדבר בידם", כתב איתן ברונר בניו יורק טיימס על הגניוס הישראלי, שראה אור לראשונה באנגלית ב-2023, ועכשיו במהדורה עברית עם הקדמה מאת מיכה גודמן.
בחיבור, שכותרת המשנה שלו היא החוסן המפתיע של אומה מפולגת בעולם סוער, מנסים שאול זינגר ודן סינור להשיב לשאלות: איך אומה קטנה של תשעה מיליון בני אדם, שנאלצה להילחם על קיומה וביטחונה מאז הקמתה ושקועה במחלוקות אתניות, דתיות וכלכליות, מוכיחה עמידות בפני כל כך הרבה מהחוליים החברתיים שפוקדים דמוקרטיות עשירות אחרות? וכיצד מארג זה יכול להמשיך ולהתקיים לאחר אירועי 7 באוקטובר?
זינגר וסינור, מחברי מדינת הסטארט־אפ, טוענים שהחדשנות הגדולה ביותר של ישראל אינה הטכנולוגיה דווקא, אלא החברה הישראלית עצמה, המתאפיינת בעמוד שדרה משותף של ערכי שירות, סולידריות ותחושת שייכות. הם מספקים תובנות מפתיעות על התמודדות עם משבר בקהילה, על הקשר האנושי ועל המטרה בחיים המודרניים.
מתוך הקדמת המחברים:
יש יסוד להאמין שלא זו בלבד שנתגבר על התקף הפילוג הנוכחי הפוקד אותנו, אלא אף ניכנס לתקופה של אחדות יציבה יותר מכפי שחווינו לפני שנת האימים 2023. לתופעה של הפרעת דחק פוסט־טראומטית יש אחות מוכרת פחות: צמיחה פוסט־טראומטית. אם חוסן פירושו התאוששות וחזרה מהירה למצב שקדם לטראומה, צמיחה פוסט־טראומטית פירושה התחזקות כתוצאה מטראומה. סימנים המעידים על צמיחה פוסט־טראומטית כוללים קשרים טובים יותר, הערכה רבה יותר של החיים והתחדשות של תחושת המשמעות.
