אגדה מודרנית על יצירות ויצרים, על אוכל טוב, יין משובח וכל תענוגות פריז והעולם הזה ברומן היסטורי מאת רות ריישל, עורכת לשעבר של מגזין האוכל Gourmet, שזכתה לתהילה בזכות טור האוכל האגדי שלה בניו יורק טיימס וספרה שום וספירים.
סטלה, ש"מעולם לא קראה לאימה אימא או מאמא או אפילו אימי", מגשימה בחוסר חשק את משאלתה האחרונה של אִמהּ המנוכרת, ונוסעת לבדה לפריז. שם היא עושה לראשונה בחייה משהו ספונטני, ונחשפת בעקבותיו, בליווי ג'נטלמן כסוף שיער, לעולם הספרות, האמנות והקולינריה של עיר האורות.
היא מבקרת בבראסרי Les Deux Magots, מתגוררת בספרייה האגדית Shakespeare & Company, פוגשת את ג'יימס בולדווין ואלן גינזבורג, חושפת תעלומה בת מאה שנה בציור של אדואר מאנה, מגלה אט־אט את יופיה ומבינה מהם חיים מלאים באמת.
ריח לילך, גשם, ורמז שוקולד מריר: סטלה שאפה לקרבה את האוויר בשעה שנכנסה אל החנות הקטנה והתענגה על האור הזהוב הרך שעטף אותה. צליל פעמון עתיק עורר בה הרגשה משונה ביותר, כאילו ירדה מהמדרכה הפריזאית אל מחוץ לציר הזמן.
אישה מבוגרת וסקרנית, שציפורני ידיה מטופחות להפליא בניגוד לתסרוקתה חמורת הסבר ולשמלתה החיוורת, ישבה ליד שולחן קטן מעץ אלון ועטתה חיוך שנראה מסויג ומנצח בעת ובעונה אחת. חתולה, חשבה סטלה, קנרי.
