שיחות מרתקות, שבהן ניכרים רוחב היריעה, המקוריות ועושר הביטוי של הסופר האהוב מאיר שלו בספר המאגד את שני ספרי השיחות שפרסם בעבר – בעיקר על אהבה (עם עובד, 1995) וסוד אחיזת העיניים (עם עובד, 1999).
בשנת 1994 היה שלו "סופר תושב" באוניברסיטה העברית והעביר שם סדרה של הרצאות, שעסקו בביטויי האהבה והגורל, הטבע והבדיה, היופי והזיכרון, ובספרים שונים, בהם מטמורפוזות של אובידיוס, לוליטה של נבוקוב, ביאטריצ'ה של נחום גוטמן, מוות בוונציה ויוסף ואחיו של תומאס מאן, סיפורים מהתנ"ך ומן המיתולוגיה השומרית והיוונית, ועוד. את ההרצאות ערך מאיר שלו ופרסם בבעיקר על אהבה – ספר אהבה לספרים, לגיבוריהם, לכותביהם ולקוראיהם.
בשנת 1998 הרצה מאיר שלו סדרה של הרצאות באוניברסיטת תל אביב. הסדרה, שמשכה קהל רב, עסקה בכתיבתם האוטוביוגרפית של סופרים לילדים, בדמות ההורה, המורה, האח והאחות, באגדות ילדים וביחסי הסופר, המספר והקורא בספרים שונים, בהם עיר קטנה ואנשים בה מעט של נחום גוטמן, הנבחר של תומאס מאן, נפשות מתות של גוגול, פרקי שיר־השירים של שלום־עליכם, כאשר הייתי נער קטן של אריך קסטנר ועוד. ההרצאות פורסמו בספר סוד אחיזת העיניים, שגם הוא אינו מחקר בספרות, אלא מביא התרשמויות אינטליגנטיות של קורא, שעוסק גם בכתיבה.
מעצם טיבו והגדרתו של כל ספר שיש בו עלילה, יש בו גם פעולה של גורל. אבל יש ספרים שבהם הגורל הוא מטריד אנונימי, ויש ספרים שבהם הגורל הוא משקיע שקט, ויש ספרים שבהם הוא גיבור פעיל, דמות של ממש. היום נדבר על ספר שכזה, ספרו האהוב של נחום גוטמן: ביאטריצ׳ה, מעשה שתחילתו חמוֹר וסופו ארי דורס.
כמו שאר סיפוריו של גוטמן, גם ביאטריצ׳ה הוא ספר ילדים, שגורם הנאה ומחשבה גם למבוגרים. וכמו ספרים אחרים שלו, גם הסיפור הזה כתוב בגוף ראשון ששמו נחום גוטמן. כלומר, זה סיפור המבקש להתראות כמעשה שהיה.
כבר המלים הראשונות של הספר קובעות הלכה בעניין הגורל: "וזאת היא ההתחלה," כתוב שם. כלומר, לפעולת הגורל בביאטריצ׳ה יש נקודת־התחלה ניתנת לזיהוי. חסד גדול עשה עמנו המחבר בקביעה הזאת, משום שהנסיון להתחקות על שרשרת ההתרחשויות שהוליכו עד נקודה מסוימת בהווה, מביא אותנו בדרך־כלל עד ששת ימי בראשית. אבל לפעולת הגורל בביאטריצ׳ה יש התחלה ויש סוף — תחילתה, כמו שכתוב גם על הכריכה, בחמוֹ ר, וסופה בארי דורס.
