מילים לוחמות

"החלטתי לספר לכם את כל הסיפור. כמה מהחלקים שלו קשים, אז את אלה אני אשאיר לאחר כך. אני אתחיל בדברים הקלים", אומרת בתחילת מילים לוחמות המספרת בת העשר, דֶּלה (קיצור של דלישס). ובסיום הספר כותבת הסופרת קימברלי ברובייקר ברדלי בהערת המחברת: "דבר ראשון אני רוצה שתדעו שזה קרה לי. כשהייתי ילדה עברתי התעללות מינית. ודבר שני, שהצלחתי להתרפא. זה דרש זמן ומאמץ, והצלחתי. אנשים תמיד יכולים להתרפא. היכולת לדבר על זה היא אחד הצעדים הראשונים שעוזרים להתגבר על הנזק שזה גרם."

בין לבין, בספר שיעודד כל אחת ואחד למצוא את קולה/ו ולעמוד על שלה/ו, אנו לומדים שאמהּ של דֶּלה ושל אחותה סוּקי בת ה־16 כלואה בבית הסוהר בשל שימוש בסמים שגרמו פיצוץ בבית מלון. את אביהן הן אינן מכירות. הן לא יודעות אפילו אם לשתיהן אותו אב. החבר של האם, מר קליפטון, אוסף אותן לביתו, אך בשל מעשה איום ונורא – שיסופר בהמשך, בחלק של הדברים הקשים, הן נאלצות להימלט. אין להן איש בעולם, רק זו את זו, כאשר סוּקי הגדולה מטפלת באחותה הצעירה, מגוננת עליה ונוטלת אחריות על הישרדותן. אירוע דרמטי שמפריד בין האחיות גורם לכל אחת מהן להינתק מהתלות באחרת, למצוא את קולה העצמאי ולפתח את עוצמתה.

בכתיבה סוחפת, אמינה ומעוררת אמפתיה, חושפת הסופרת האמריקאית ברובייקר ברדלי, מחברת המלחמה שהצילה את חיי, המלחמה שבה סוף סוף ניצחתי וספרים נוספים, את סיפורן של דֶּלה וסוּקי שכבה אחר שכבה, כשהיא מיטיבה לשמור על איזון בין חיים קשים כפי שהם יכולים להיות, לבין חיים יפים כפי שהם יכולים להיות.