לצד שירים ליריים, חיבר המשורר אלכסנדר פן (1972-1906) שירים בעלי זיקה לאקטואליה. ספר זה מכנס לראשונה את שירי העת והעיתון של פן שנכתבו בשנים 1967-1947 והתפרסמו בקול העם עיתונה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית.
פן העמיד גרסה שמאלית, ולא אחת חתרנית, לשירי הטור השביעי של נתן אלתרמן וניהל עימם דו-שיח לוחמני. השירים מגלים את גאוות המשורר המנודה ואת אמונתו הבלתי מעורערת בברית המועצות. משנת 1965 חל שינוי בשיריו, הוא מתח ביקורת על תכתיביה של מוסקבה ולראשונה גם התעמת עם ראשי מפלגתו שהטילו צנזורה על אחדים משיריו.
מחקרה של פרופ' חגית הלפרין מעניק הזדמנות להיפגש עם צד פחות מוּכּר ביצירתו של אחד המשוררים העבריים הבולטים של המאה העשרים.
עוד מספריו של אלכסנדר פן במגדלור
