עדות ממקור ראשון על הצלחתה של מערכת החינוך הפינית במהלך שלושה עשורים להיחלץ מבינוניות מדשדשת ולהיהפך למופת עולמי של חינוך איכותי ושוויוני בספרו של פרופ' פאסי סאלברג, שכותרת המשנה שלו היא תובנות ממערכת חינוכית מוצלחת.
תוך התפלמסות ביקורתית עם הגישה העסקית-תחרותית ועם מגמת הסטנדרטיזציה המאפיינות את הרפורמות החינוכיות של ימינו, מציג סאלברג – מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד – את מאפייניה המרכזיים של "הדרך הפינית": בראש ובראשונה שוויוניות ותקצוב ציבורי מלא, ולצדן הימנעות מהרחבת שעות הלימוד ומהעמסת שיעורי בית, התנגדות לבחינות חיצוניות ולהערכות מספריות, שכלול ההוראה הפרטנית, העצמת האוטונומיה של המורים/ות, בניית אקלים חינוכי של אמון ואחווה, טיפוח השכלה כללית ובריאותם ואושרם של ילדים בבית הספר.
"שאלנו את עצמנו איך אפשר ליצור מערכת איכותית שמשרתת את כולם באופן שווה, והשקענו המון בחשיבה איך הופכים את מערכת החינוך למערכת שעוזרת לכמה שיותר ילדים", סיפר סאלברג בשיחה עם דפנה מאור וליאור דטל בדה מארקר. "לכן שילבנו בה את כל פונקציות הבריאות והרווחה עבורם - בריאות, בריאות השן, תזונה ותמיכה פסיכולוגית. בית הספר נהפך למקום שבו אפשר לדאוג ולתמוך בילד ובאושר שלו, והוא לא רק מבנה של למידה. האחריות של בתי הספר היא לדאוג שכל ילד יהיה שמח, מאושר ובריא, ושירצה ללמוד. כשהמנהלים יושבים עם המורים ושואלים אותם מהי המטרה הראשית שלהם, אף אחד לא יגיד שהמטרה היא שכל ילד יעבור את המבחן. כל מורה, בכל עיר, בכל בית ספר ובכל כיתה במדינה יגיד שקודם כל הוא רוצה שהילדים שלו יהיו מאושרים, בריאים וסקרנים - ורק אז מתחילים ללמד אותם. במצב שבו יש הבדלים כל כך גדולים ברמת העזרה שההורים יכולים לספק לתלמידים, זה המקום שבו בית הספר יכול לעזור. אין אף מוסד אחר שיכול לעשות את זה".
