עימות רווי מתח ואלימות בין סופר יהודי וסופר שחור בבית בניו יורק שנועד להריסה בסוף שנות השישים של המאה העשרים עומד במרכז הדיירים מאת ברנרד מלמוד (1986-1914), מבכירי הסופרים היהודים בספרות האמריקאית של המאה העשרים (שרבים ורבות מאיתנו למדו לבחינת הבגרות באנגלית את סיפורו A Summer's Reading).
עשור שלם נאבק הארי לסר על כתיבת יצירת המופת שלו. הבניין המתפורר שבו הוא גר התפנה מכל דייריו, ובעל הבית מבקש ממנו לעזוב כדי להרוס את הבניין ולהקים חדש במקומו. הארי דייר מוגן, הוא מכיר את זכויותיו ויודע שאת הרומן שלו הוא חייב לסיים במקום שבו נולד.
את שגרת הכתיבה של הארי מפר וילי ספירמינט, סופר שחור שפולש לאחת הדירות הריקות בבניין כדי לכתוב בה ספרות שחורה מהפכנית. האם תיכרת ברית של אחווה בין שני הסופרים או שהמתחים הגזעיים והאמנותיים ביניהם ימיטו חורבן על שניהם?
במראה הבודדה שלו קולט לסר את עצמו, מתעורר לסיים את הספר. בקיפאון החורף הוא מריח את האדמה החיה. הרחק משם תרועות עגומות של ספינה המפליגה מהנמל. הו, לוּ רק יכולתי להפליג איתה! הוא נאבק להירדם שוב, אבל לא מצליח: אי־שקט, כמו סוס, גורר את שתי רגליו הכבולות מהמיטה. אני חייב לקום לכתוב, אחרת לא אמצא שלווה. בעניין הזה אין לי בררה. "אלוהים אדירים, השנים." הוא משליך מעליו את השמיכה ונעמד על רגליים כושלות לצד הכיסא הרעוע הנושא את בגדיו, מושך באיטיות מעלה מכנסיים קרים. הנה עוד יום.
