ספר חשוב זה, בהוצאת כרמל, מציג את הגותה החברתית והאקטואלית של סימון וייל, לנוכח המשבר שפקד את העולם המערבי. וייל תיארה את התהליכים השוחקים את הסולידריות החברתית והניחה יסודות לסדר חברתי־פוליטי צודק.
אלבר קאמי העיד על סימון וייל שהיא “הרוח הגדולה היחידה של תקופתנו”. וייל (1943-1909) התעניינה בפילוסופיה, דתות, מתימטיקה ומיסטיקה, אך עיוניה בפסגות הרוח, בחכמת יוון והודו, לא גרעו מדאגתה לבעיות השעה.
כדי להבין מקרוב את הניכור הכרוך בעבודה בעידן התעשייתי היא התנסתה בעבודה כפועלת שכירה וחוותה את קשיי העבודה הכרוכה בפעולות שגרתיות ומונוטוניות. סימון וייל הייתה בעצם פעילה חברתית, ראשונה מסוגה.
הספר כולל שבעה מאמרים:
האם אנו נלחמים למען הצדק?
טיוטת הכרזה בדבר החובות כלפי האדם
הרהורים על הסיבות לחירות ולדיכוי חברתי
תנאי ראשון לעבודה לא עבדותית
מסה על מושג הקריאה
הרהורים אחרים על מושג הערך
וכן פרק מספרה ההשתרשות, העוסק בצורכי הנפש של האדם.
עוד בספר: שלוש מסות על סימון וייל מפרי עטם של עורכי הספר, המלמדים באוניברסיטה הפתוחה:
לחיות כדי לכתוב, לכתוב כדי לחיות מאת ד”ר דניס שרביט.
גוף ועבודה מאת פרופ’ אביעד חפץ.
סימון וייל והשאלה היהודית - בין חסד לדין מאת ד”ר דניס שרביט.
