הקריאה להשבת הרגש והתשוקה למרכז החיים, עומדת בבסיס "נמס" - רומן אווירה המתעד רגעים, מצבים, זרם תודעה סביב שני בני זוג: שרון, שתוך שיטוטים ברחובות תל אביב ובמקביל להתאהבותה באישה, חותרת לחיים אותנטיים, ויונתן, שאשתו חומקת ממציאות חייו והוא חרד מפני השינוי והשפעתו על שני ילדיהם הקטנים.
אור ארנסט היא מחברת "אי שקט" שתי נובלות בהוצאת כרמל, וספר הנוער "החבורה – סכנה במבוך המחילות".
"נמס" הוא רומן הביכורים שלה.
"יונתן ניקד את לחייה בעפרון איפור שחור ואמר לה שהיא נראית כמו תות שדה. היא בתמורה חרצה בו קווים קטנטנים (מחניקה פרצי צחוק שהגבירו את מבוכתו) ואמרה: "ואתה שזיף". הוא חיפש מראת רכב כדי להתכופף (הבת צהלה בהתרגשות כמו הייתה על סוס רודיאו והיא נאחזת בכל כוחה לא ליפול). על פניו קווים עקמומיים. "שזיף מיובש", צחק. ואחר כך אמר: "ככה אני אראה בגיל 70 – תתחילי להתרגל". שניהם דמיינו לרגע איך זה להיות שני זקנים שעברו כל כך הרבה שנים יחד, והנה הם מטיילים, אולי השמש מסנוורת אותם והם מצלים מעל עיניהם ביד רועדת וקמוטה, מביטים בערגה בנעורים הבוקעים מכל עבר. אבל באותו היום הם היו טנא ביכורים." (עמ' 137)
