מדוע יש ימים שמתחשק לנו ללכת לתיאטרון או לקרוא ספר לעומת ערבים שבא לנו לראות סרט מתח או משחק כדורגל? מהו הטקסט ההומוריסטי הראשון שהתגלה בחפירות ארכיאולוגיות ואילו בדיחות סיפרו פעם? למה ציור של חמניות, שאותו צייר ואן גוך בחצי שעה, הפך למפורסם כל כך? מדוע יש אנשים שמתלהבים ממוזיקת רוק כבד ואחרים שמעדיפים ג'אז? מדוע מיליארדים מרותקים לכדורגל אך הרבה פחות אנשים מרותקים לכל ענף ספורט אחר?
תשובות לשאלות אלה ורבות אחרות בספרו של ערן כץ, מרצה ומומחה למיומנויות המוח והזיכרון, המזמין למסע מסקרן להבנת הפסיכולוגיה שמאחורי הדברים המעניינים והמשעממים בחיינו. מתנת הזמן הפנוי - הבחירות המהנות של המוח עשיר בעובדות מרתקות החושפות את הקשר בין המוח האנושי לבין הנאה מתרבות, מבידור ומחוכמה.
נתחיל בשתי שאלות. אנא חישבו על תשובתכם בכובד ראש.
שאלה ראשונה:
אם לא הייתם חייבים לעבוד לפרנסתכם, כלומר, אילו זכיתם להיות חסרי חובות ואחריויות ובעלי זמן פנוי בלתי מוגבל, ואולי היו אפילו מציעים לכם לקבל שכר גבוה עבור האפשרות לא לעשות כלום חוץ מלצפות בטלוויזיה למשך שתים־עשרה שעות ביום — האם הייתם מסכימים לעשות זאת?
אני מניח שיש מי שיענו שזהו חלומם הכמוס — "בינג' יומי של 12 שעות... ועוד לקבל על כך תשלום? בטח!"
אבל חישבו על העניין לעומק — כל היום לצפות בסרטים ובסדרות הטלוויזיה האהובות עליכם, תוך איסור מוחלט לסדר את הבית, לשטוף כלים ולעבוד בעבודה יצרנית. התנאי הינו לשבת כל יום ולצפות בטלוויזיה למשך שתים־עשרה שעות ברציפות, עם הפסקות קצרות של חמש דקות. מה דעתכם על העניין?
וכעת לשאלה השנייה:
אם היו מציעים לכם מיליון דולר עבור התחייבות מוחלטת מצידכם לא לצפות מעתה ועד סוף חייכם בשום סרט, סדרה או תוכנית טלוויזיה... הייתם מסכימים לקבל את הכסף?
שתי השאלות הללו עמדו במרכז מחקרים שעליהם נדבר בהמשך. אבל תגובה ספונטנית לשאלות אלה קיבלתי כבר בילדותי.