אנתולוגיה מתורגמת של שירים שכתבו נזירי זן בודהיסטיים ומשוררי הייקו, הנטועים במסורת היפנית של כתיבת שיר על סף המוות. יחד עם המסה הפותחת וההערות מאת יואל הופמן, מציג הקובץ שילוב ייחודי בין פיוט לשמו ובין תפיסת עולם מרתקת של המוות ושל חלקו בחיים.
בחלקו הראשון של הספר מוצגת המסורת היפנית של כתיבת שיר שלפני המוות, בחלקו השני - כארבעים שירי מוות שנכתבו בידי נזירי זן, ובחלקו השלישי עוד כשלוש מאות שירי הייקו קצרים, שמשוררים יפניים אמרו על סף מותם.
כך!
על ערש מוות - כך!
זה אשר עיניים לו - ראה!
כך! כך! כך!
ושוב כך! כך!
יוסו סואי
מת בשנת 1458, בעשרים ושבעה בחודש השישי (אב), בן שמונים ושלוש. הופמן מסביר: "כך!" הוא "תרגומה" של הקריאה katsu! ("קצוּ!") שאיננה ניתנת למעשה לתרגום מושגי. זוהי צעקה חדה, שמורה הזן או תלמידו משמיעים ברגע של הארה (עמ' 78).
כל ימיי מירקתי את חרבי
ועתה, מול המוות, אני
שולף אותה והנה - שבור הלהב
אבוי!
אוביַשי סוטו
מת בשנת 1568, בעשרים ושבעה בחודש הראשון (אדר), בן שמונים ותשע.
