חמש מסות על אלימות, מלחמה ושירה מאת הפילוסופית הצרפתייה ופעילת תנועת ההתנגדות (הרזיסטנס) במלחמת העולם השנייה סימון וייל (1909–1943) – "הרוח הגדולה היחידה של תקופתנו” במילים של אלבר קאמי.
מתוך המאבק למען הטוב והצדק נוכחה וייל לדעת שכוח ואלימות הם תוצר טרגי של נסיבות הקיום האנושי. אסופת המאמרים שלפנינו – מופת של ידענות מפליגה ושל יושר מוסרי ואינטלקטואלי מיוחד במינו – מציגה את מחשבותיה של וייל על מושג הכוח ועל מקומו ביחסים בין בני אדם.
המסות הכלולות בספר:
בל נתחיל מחדש את מלחמת טרויה
הרהורים אחדים על מקורות ההיטלריזם
האיליאדה או שירת הכוח
גסיסתה של ציוויליזציה בראי שירה אפית
מה טיבה של ההשראה האוקסיטנית
פתח דבר: מיכאל מנקין. האיור על הכריכה: יניב רותם
