מיטב היצירה השירית של אוסיפ מנדלשטם (1938-1891), מן המשוררים כותבי־הרוסית החשובים במאה העשרים ואחד המשוררים הגדולים בעת המודרנית, בתרגום מרוסית של ריטה קוגן. הפואטיקה של מנדלשטם כרוכה לבלי התר במוזיקה החד־פעמית, האופיינית לכל שיר ושיר, ודמותו ושיריו גם מציגים דיוקן ייחודי של ההיסטוריה הרוסית בשלושת העשורים הראשונים של המאה העשרים.
וכל זה לעולם יתחיל ולא יחדל מציע פענוח חדש ורענן לשיריו החידתיים, לאורך ציר הזמן, דרך מהלך חייו הטרגי: מן השנים המוקדמות דרך האקמאיזם, שמנדלשטם היה מהוגיו הבולטים; עבוֹר בשירים המעורערים של מלחמת העולם הראשונה, בשירי המהפכה, האובדן והפליטוּת, בשירי האהבה ובמחזורי השירה הארמניים; וכלה במחברות וורונז׳ ובשירה הזועקת, הקשה והנבואית שכּתב בשנות השלושים של המאה העשרים, עד מותו ב־1938.
רבים משיריו שרדו רק בזכות רעייתו, הסופרת נדייז׳דה יאקובלבנה מנדלשטם, אשר זיכרונה המופלא שמר עליהם למען הדורות הבאים בשעה שהמשטר הסובייטי אסר על פרסומם. שמו טוהר ברוסיה בשנת 1987.
הוֹ, גִּזַּת הַזָּהָב, אֵיפֹה אַתְּ, הוֹ, גִּזַּת הַזָּהָב?
כָּל הַדֶּרֶךְ הָמוּ הַגַּלִּים בִּכְבֵדוּת מִתְיַגַּעַת,
וּבְצֵאת הַסְּפִינָה, לְאַחַר שֶׁאָרַג אֶת יָמָיו,
אוֹדיסֶאוּס חָזַר לְבֵיתוֹ מְלֵא מֶרְחָב, זְמַן וְדַעַת.
