אין בבעלותי דבר מלבד החלומות: אנתולוגיה של שירה אֶזידית בעקבות האסון, 2016-2014 כוללת שירים שנכתבו בעקבות האסון שפקד את הקהילה האֶזידית בעיראק באוגוסט 2014, בעת שבני ובנות הקהילה נעקרו מבתיהם עקב הטבח והמלחמה הקשה שהתחוללו באזורם.
אירועים אלה כללו רצח-עם מתוכנן בידי כוחות "המדינה האסלאמית", הריגתם של אלפי נשים, ילדים, זקנים וגברים, שבייתן ושעבודן של כ-7000 נשים אֶזידיות כשפחות מין אצל הלוחמים הג'יהאדיסטיים, בריחתם של מאות אלפי פליטים מסינג'אר אל רכס הרי סינג'אר, שעליו היו נצורים שבועות וחודשים ארוכים לאחר האירועים וכן הגלייתן של קהילות אֶזידיות שלמות בצפון עיראק תוך חיסולן הלכה למעשה.
האנתולוגיה רואה אור במתכונת דו-לשונית: בשפת המקור, ערבית, ולצדם בתרגום לעברית. ברוב המקרים זוהי חשיפה ראשונה של השירים בשתי השפות. את שירי האנתולוגיה אסף ותרגם עידן בריר, חוקר הקהילה האזידית.
משוררים שיצירותיהם מופיעות קובץ: באג'ו באג'ו, הימאן אל-כּארסאפי, הנא מארו, ח'אלד ח'לאת אל-מרשאווי, ח'אלד אל-שייח', ח'אלדה ח'ליל, חג'י ח'לאת אל-מרשאווי, כּרם טפּאני, ליילא חמו, מוראד מאדו, מוראד סלימאן עלו, מיסר אל-אדאני, מירזא דינאי, נאהד סאלח נרמו, סאלח מאדו, סופיאן שינגאלי, סלימאן אל-עדוי, סנא טפּאני, סעדו באג'ו, סרמד סלים, רודי ג'אן, ריהאם שמסאני
זהו ספר נוסף בפרויקט המבורך עד מאוד של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.
הָאֵם מִסִּינְגַ'אר נָכְאָה רוּחָהּ.
יוֹמָם וָלַיְלָה
נָשְׂאָה אַרְבָּעָה קְטַנְטַנִּים בְּחֵיקָהּ
שְׁנֵי תְּאוֹמִים
וּשְׁנַיִם נוֹסָפִים,
וְעָלְתָה לֶהָרִים
כְּשֶׁדָּאעֶשׁ מֵאֲחוֹרֶיהָ, חוֹטֵף יְלָדִים.
רָצָה, הִתְנַשְּׁפָה, בָּכְתָה
לָאֲתָה מִתְּחוּשׁוֹת הַכְּאֵב, הַפַּחַד וְהַיִּסּוּרִים,
אַךְ חַיֶּבֶת הִיא לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַקְּטַנִּים,
אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לְפָנִים,
תֵּאָלֵץ לְוַתֵּר עַל שְׁנֵי אַחִים.
הַתְּאוֹמִים עוֹדָם יוֹנְקִים
וְאִלּוּ הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים כְּבָר מְדַבְּרִים.
הֲתִנְטֹש אֶת מִי שֶׁלֹּא יִשְׂרֹד בְּהֵעָדְרָהּ,
שֶׁמָּא אֶת מִי שֶׁלֹּא יִסְלַח אִם תִּנָּצֵל בְּעַצְמָהּ?
רֶגַע שֶׁבּוֹ תִּצְטָרֵךְ לִבְחֹר
בְּדַעֲתָהּ תֵּאָלֵץ לִגְמֹר
כָּל כֹּחוֹתֶיהָ הַנַּפְשִׁיִּים אָזְרָה
וְאֶת הַתְּאוֹמִים הִרְחִיקָה מֵחָזָהּ
וְהִפְקִידָה אוֹתָם בְּיַד הַלַּיְלָה, הַכּוֹפְרִים וְהַכְּפוֹר.
כְּאֵבִים קָשִׁים הֵעִיקוּ עָלֶיהָ
בְּלֹא חָלָב הוֹתִירָתָם
בְּלֹא כְּסוּת חִמְּמָתָם
בְּלֹא חֹם אִמָּהִי הֱנִיקָתָם
ומָּה אםִ
זְאֵבֵי הַלַּיְלָה יִתְקְפוּם
אוֹ כַּדּוּר שֶׁל דָּאעֶשׁ יִקְטְלֵם
שֶׁמָּא אֵם חֲשׂוּכַת יְלָדִים תֶּאֶסְפֵם.
עוֹדֶנָּה נֶאֱנֶקֶת, הָאֵם, וְסוֹבֶלֶת עִנּוּיֵי מָוֶת
וּפוֹקַחַת עַיִן עַל הַשָּׁבִים מִן הָהָר הַנִּשָּׂא.
(סנא טפּאני)
