זעם

"כשאת נולדת אני בדיוק עמדתי לגמור..."
"אני לא מאמינה לך" - צחקה רוסה - "אתה לא יכול לזכור דבר כזה..."
היה ביניהם הפרש של חמש עשרה שנה. רוסה הייתה בת עשרים וחמש וחוסה מריה בן ארבעים. הוא היה מאוהב כל כך שחשב שהוא מסוגל לכול, אפילו לזכור מה עשה כשהיא נולדה: עמד לגמור? בתקופה ההיא הוא היה בקשר עם בחורה גבוהה מאוד ורזה מאוד שהייתה מזדקפת כל אימת שהניח יד על מותניה, ואז נראתה עוד יותר גבוהה וגרמית. היא הייתה גבוהה ממנו בראש, היה לה דיבור שורקני, היא לבשה בגדי סטרץ' והחליקה את השׂער; למרות זאת, הם שכבו. חוסה מריה היה בקשר עם הבחורה הזאת כל השנה: היה סיכוי של אחד לעשרים ושמונה שהם אכן עשו אהבה ביום היוולדה של רוסה (פברואר). הוא חשב על כך בימים, לא בשניות: לא הסתפק בכך שהתעלם מקביעתו של הדוקטור דייר ש"לו הייתה האורגזמה נמשכת שלוש דקות, איש לא היה מאמין באלוהים"; חוץ מזה, דיוק בזיכרון ביחידות זמן קטנות כל כך, כמוהו כהוכחה לקיומו. בכל אופן, זה היה שעשוע, משחק. ורוסה הייתה מוקסמת, לפחות מהכוונה. היא חיבקה אותו.