"ימים משונים הם אלה, יפתי" הוא קובץ דו-לשוני, פרסי-עברי, מהשירה המודרנית באיראן אותם בחרה ותרגמה אורלי נוי.
הספר מכיל מבחר עשיר של שירים מאת שבעה עשר משוררות ומשוררים בולטים אשר יצרו (וחלקם ממשיכים ליצור) מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת.
הספר, על חלקיו ושלל הקולות האינדיבידואליים של היוצרים המיוצגים בו, תורם תרומה חשובה וייחודית למילוי החסר הקיים ומאפשר לציבור בישראל להתוודע לעושר האומנותי והחווייתי של השירה הפרסית המודרנית כמו גם לעומק הרעיוני והמטענים הכלל אנושיים שמוצאים את ביטויים בשירה עשירה זאת.
כפי שהמתרגמת מציינת בדברי ההקדמה שלה לספר: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו, נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן, מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף, למרבה הצער, למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן, הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל".
"הֵם מְרִיחִים אֶת הֶבֶל פִּיךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא אָמַרְתְּ דִּבְרֵי אַהֲבָה
הֵם נוֹבְרִים בְּלִבֵּךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם שַׁלְהֶבֶת
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי"
(מאת: אחמד שאמלו)
