7.10 יומן שיחות בעת מלחמה – כרך שני

קריאה חדשה ומקורית עד מאוד בפרשת השבוע מאז ובעקבות השבעה באוקטובר 2023 בכרך השני ביצירתה של של חביבה פדיה – סופרת ומשוררת, חוקרת תרבות, כלת פרס גרשום שלום בחקר הקבלה, וגם פעילה מזרחית, אשר מדי שנה בשנים האחרונות דורשת בפרשת השבוע במפגשים מצולמים מחדר העבודה שלה.

"החלטתי שאני קוראת את התורה בהילוך לאחור", אמרה פדיה בשיחה עם נוית בראל שהתפרסמה בידיעות אחרונות. "כולנו חווינו בשמחת תורה את החורבן הגדול, את הזעזוע שהיה. הרגשתי שאני לא יכולה לדבר את אותו דיבור כרגיל. מהרגע הראשון הרגשתי שנפל דבר בישראל, במשמעות כאילו שנפל גם הדיבור, נפל הכל. גם המומנטום הזה, האירוע הכל כך כאוטי וכל כך מזעזע וכל כך מלא שנאה ואלימות שקרה בזמן שהוא מאוד ריטואלי ומקודש, שקשור לשמחת התורה, לרעיון של שמחת התורה, הוא תבע איזה משהו חדש, כי השבת הראשונה לאחר שעבר שבוע מ-7 באוקטובר, הייתה שבת בראשית. ואיך מגיעים להתחלה כזאת. התחלה שהיא בעצם חורבן. זה מחייב קריאה אחרת לגמרי של התורה".

ב-7.10 יומן שיחות בעת מלחמה מקשרת פדיה בין הסיפורים המקראיים ובין מה שהעסיק אותה ואותנו במהלך השבועות הראשונים שאחרי הטבח ותוך כדי המלחמה. המושג "פרשת השבוע" מומר בו למושג "פרשת דרכים" – צומת רווית סתירות וניגודים, הן פילוסופיות והן פוליטית ותיאולוגית.

מבחינה פילוסופית ומבחינה תיאולוגית-פוליטית: 54 פרשיות דרכים. המסע בן חמשת החודשים התחיל כקינה ועדות על האירוע שפצע את לב הישראליות, והמשיך בזעזוע מאובדן הדרך; במבואות סתומים בשל העמקת השבר; בהלם ובאלם, ובשבירת הלוחות; בהתנפצות צו קטגורי מוסרי; בתקווה עמוקה ותפילה לעצירת המלחמה, החזרת החטופים ושיקום עזה; בהבנה ששני משכים היסטוריים ארוכים של ישראל ושל פלסטין בונים את הטראומה הקולקטיבית.

ציור העטיפה: צבי לחמן, הקו החוצה. צילום: דניאל חנוך