אדם עומד על הגג של בניין פנורמה בתל אביב. על פניו יש לו הכול: בת זוג אוהבת ועוד אחת מהצד, כסף, הצלחה אמנותית, משפחה תומכת וחברים - ולמרות כל אלה הוא קץ בחייו.
בנובלה סיפור הצלחה מרכיבה הסופרת, המתרגמת והאמנית חזותית רינת שניידובר קטעי מציאות שעליהם צופה הגיבור בשעות שבהן הוא עומד במרומיו של מבנה. אסופה של סתירות פנימיות, לפרקים הומוריסטיות ולפרקים מבעיתות, מרכיבות את אישיותו ובו בזמן משמשות חלון הצצה הולך ומתרחב לא רק אליו, אלא גם אל הקוראים/ות.
לפנינו נובלה השייכת לזרם הניהיליזם האקזיסטנציאליסטי, ושואבת את השראתה מסופרים כאלבר קאמי, תומס ברנהרד וז'וריס קארל הויסמנס.
אדם הביט מטה, אל הרחוב הסואן. באופן עקרוני, הוא לא יכול להתלונן על חייו. חודשיים קודם לכן פתח עסק עצמאי. לפרקים, העתיד נראה לו מבטיח. הוא בנה אתר בכוחות עצמו ושינס את מותניו כדי לשווק אותו. הוא החל לשלוח מיילים, לקדם אותו ברשתות החברתיות, לפנות לאתרים ייעודיים לתחום שבו עסק. לקוחות רבים של החברה שממנה פוטר הבטיחו לעבור אליו. לקוחות חדשים טפטפו אליו בהדרגה. מעתה, חשב, לא יהיו לו בוסים על הראש; מעתה יוכל לבטא את יצירתיותו בלי להיצמד אל הקווים שהוכתבו לו; מעתה יהיה אדון לעצמו; מעתה לא תהיה לו משכורת קבועה; מעתה יהיה עליו למלא את הימים שלו בכוחות עצמו; מעתה יבלה את כל היום בפיג’מה; מעתה יהיה עליו למלא טפסים למס הכנסה מדי שנה; מעתה, בהיעדר מסגרת, יסבול מוורטיגו קיומי. לרגע הוא התבלבל. לא יהיה מעתה. למעשה, מעתה לא יהיה כלום. רִיק שחור חיכה לו מן העבר השני של החיים, ריק שניחם אותו עכשיו, לקראת היעלמותו.
