מחקר פסיכואנליטי־ספרותי מקורי בתחום הביבליותרפיה, המציע התבוננות על כוחה המרפא של הספרות לפי חלוקה ז'אנרית. הספר מתחקה אחר הדרכים השונות שבהן פועלות על הנפש שפת השירה, ספרות ילדים המשמשת לטיפול במבוגרים וכתיבה יצירתית במסגרת טיפול, תוך קישור כל אחת מהקטגוריות הללו למבנה עומק פסיכולוגי אשר עומד, לטענת המחברת, בבסיסן.
ד"ר ליאור גרנות, ביבליותרפיסטית ומשוררת, נשענת על הגותם של אנליטיקאים ופילוסופים כוויניקוט, ביון, אוגדן, לאקאן, קריסטבה, ויטגנשטיין ואחרים, ומציעה המשגות באשר למפגש עם שירה ועם ספרות ילדים במצבים נפשיים שונים תוך ניתוח יצירות של דליה רביקוביץ, תרצה אתר, חדוה הרכבי, נורית זרחי, אלחנדרה פיסארניק ועוד.
ניתוח ראיונות שקיימה המחברת עם סופרים ומשוררים ישראלים - בהם יהודית קציר, אסתי ג. חיים, רוני סומק ונורית זרחי - מאפשר הבנה של התהליכים הרגשיים שמכוננת הכתיבה.
מתוך פתח דבר:
את כתיבת עבודת המחקר שעליה מבוסס ספר זה הניעה התשוקה לחקור את היסודות המרפאים הקיימים בקריאה ובכתיבה מתוך בקשה להמשיגם מנקודת מבט פסיכואנליטית על פי חלוקה קטגוריאלית לפרקטיקות הספרותיות-טיפוליות הללו, בדגש על האיכויות התרפויטיות הייחודיות לכל אחת מהן. ביקשתי לחקור כיצד פועלת על הנפש שפת השירה ועם אילו אזורים נפשיים בתוכנו היא מאפשרת מגע; כיצד נעה הנפש במנהרת הזמן בין ילדוּת לבגרות בקריאה של ספרי ילדים בבגרות, ומהי התנועה הנפשית שמאפשרת קריאה בספרות ילדים כמבוגרים; מה מחוללת בנו הכתיבה, ואילו חלקי נפש היא מאפשרת להביע.
