חמישה יומנים שכותבת אישה אחת על פני עשרים שנה מתמזגים לרומן יפהפה ויוצא דופן. כל אחד מהם כתוב בסגנון משלו, ומספר על אישה שאמנם פגשנו בחלק הקודם, ומצד שני היא כבר מישהי אחרת.
ביומן הראשון הגיבורה בת עשרים ושתיים, לכודה באהבה בלתי אפשרית לגבר מבוגר ונשוי. את היומן השני היא מתחילה לכתוב כדי להיחלץ מהאהבה ההרסנית הזאת, והוא אכן מוביל אותה למחוזות חדשים ורחוקים.
כשהיא בוראת את היומן החמישי, כבר יש לה משפחה, קריירה ומקום בעולם, ודווקא משום כך היא מחליטה לחזור אל הדברים שהשאירה סגורים במגירה ואל קולות השתיקה עד כה.
״היומן הזה הוא כמו ברֵכה קטנה בצל ההר שאני מתרחצת בה לפעמים. אני מחבבת את המקום הזה. יש חיות לילה קטנות וחמקניות שבאות לשתות כאן, ואם אני יושבת בשקט עם כמה אגוזי מוסקט שבורים בכף ידי הפתוחה הן ניגשות אלי בזהירות, ומספרות לי על העתיד ועל העבר ועל התפרים שמחברים אותם זה לזה.״
