איזה אדם את או אתה רוצים להיות? איזו תשוקה תוביל את חייכם? כיצד תתמודדו עם פרידות, קשרים, אכזבות ואהבות? כל השאלות האלה וגם כמה תשובות בספר חיים בשפה, חיים בתשוקה, העוסק בהן בעיקר מנקודת המבט של הפסיכואנליזה הלקאניאנית.
אסתר פלד ויהודה ישראלי נפגשו, שאלו, ניסו לענות, שוחחו, ציטטו את פרויד, ביון ולאקאן, לצד מורי זן וחכמים אחרים, אתגרו את ניסיון חייהם האישי והמקצועי כמטפלים וניסו לענות על שאלה שנוגעת לכולנו: כיצד לחיות?
הספר מתבונן על היבטים שונים של החיים - ילדות ויחסי הורים וילדים, אהבה רומנטית, מיניות ומוות, ועל צורות הסבל האנושי - נוירוזות, דיכאון וחרדה ועוד. הוא מנסה לומר משהו על האופן שבו כדאי לחיות, תוך שהוא מאיר את מה שמצוי מתחת לסבל. הוא בהחלט מציע את האפשרות לסבול פחות ולטפח את התשוקה לחיים.
אסתר: יהודה, אז מהו הספר הזה? ועל מה הספר הזה?
יהודה: הספר עוסק במה שאנשים יכולים להפיק עבור עצמם, עבור החיים שלהם, עבור הבריאות הנפשית שלהם. הספר עוסק באפשרות לחיות טוב יותר עם עצמם ועם הסביבה, לממש מאוויים. יש אפשרות שאנשים יפיקו תועלת מהחכמה הלאקאניאנית, ולאו דווקא באמצעות טיפול. מה שאנחנו עושים עכשיו – זהו אקט לא קונבנציונלי, והוא שנוי במחלוקת.
אסתר: למה?
יהודה: היחסים האישיים בין הפסיכואנליטיקאי לבין המטופל הם הגל הנושא של הידע; ספר, לעומת זאת, אינו אדם שאפשר להיות איתו ביחסים אישיים, ליצור איתו מה שנקרא "יחסי העברה". התועלת של פסיכואנליזה "אחד על אחד" היא עצומה. היא ה"מטבח" שבו נוצרת האתיקה, והיא ייחודית לכל אדם. אני עצמי חב רבות לפרקטיקה הזאת, ואיני מכיר תחליף ראוי. עם זאת, לא פעם נתקלתי במצבים, הן בחיי האישיים והן בחיי המקצועיים, שבהם קראתי טקסט והקריאה בו שינתה את חיי. טקסט כתוב יכול לגרום לאדם להיפתח למשהו שלא היה פתוח אליו לפני הקריאה. לכן קריאה יכולה להיות חוויה מכוננת, ועל אף היעדרם של יחסי העברה מהסוג המתהווה בקליניקה, יכולים להתפתח יחסים מפרים ומשני חיים גם עם מה שכתוב בספר.
