השבח לטיפשות

דזידריוס אראסמוס מרוטרדם

שם מקור: Moriae Encomium, id est Stultitiae Laus

  • תרגום: נתן רון ומרב מילר
תיאור

אלת הטיפשות, אותה נואמת מחוננת שברא גדול ההומניסטים ברנסנס, אראסמוס מרוטרדם, פוצחת בנאום הלל לעצמה ומונה אחת לאחת את הקבוצות בחברה שזכו ליהנות מטוּבה. מי שיָנקה משדי השכרות והבערות, ניצבת מוקפת בבנות לווייתה הנאמנות כגון היוהרה, החנופה והשכחה, ואינה חוסכת את שבטה מאיש: רופאים ועורכי דין, מורים ומשוררים, פילוסופים ותאולוגים, שליטים ואנשי חצר, אפיפיורים וחשמנים.

 

השבח לטיפשות (בתרגום קודם, שבחי הסִכלות) נכתב בשנת 1509 והיה לאחד הספרים המשפיעים בתרבות המערב. קודם למותו של אראסמוס ב-1536 נדפס הספר בכמעט ארבעים מהדורות בלטינית, ומאז ועד היום זו אחת הסַטירות המבריקות והנועזות, המבטאת כתב אישום חמור נגד האוחזים במושכות השלטון ונגד אנשי הדת.

מתוך הספר

אראסמוס מרוטרדם לתומס מור רעו

בימים האחרונים, כשעשיתי דרכי בחזרה מאיטליה לאנגליה, כדי שלא אכלה את כל זמן הרכיבה בשיחה בטלה ובדברי רכיל, העדפתי להקדיש חלק מהזמן לנושאי הלימוד המשותפים לנו, או להיזכר בהנאה בידידיי המלומדים והמלבבים שהותרתי באנגליה. אתה, מור היקר, אחד הראשונים שעלו בדעתי. גם בהיעדרך נעים תמיד זיכרונך, לא פחות מההנאה להיות עמדך. בי נשבעתי, דבר בחיי לא נעם לי מחברתך.

וכיוון שחשתי כי חייב אני להעסיק עצמי בדבר מה, והזמן לא התאים לחקירה רצינית, החלטתי להשתעשע בכתיבת "שבח לטיפשות". שואל אתה, איזו אלת חוכמה הכניסה את הרעיון לראשך? ראשית, שם משפחתך עורר אצלי את העניין, כי דומה הוא למילה היוונית moria, טיפשות - בה במידה שרחוק אתה מטיפשות.