בית הספר לטוב ולרע 4 המסע אל התהילה

סומן צ'יינני

שם מקור: The School for Good and Evil: Quests for Glory

  • תרגום: רחל אהרוני
  • עריכה: מיכל בלום
  • איור: יקופו ברונו
תיאור
תלמידי בית הספר לטוב ולרע חשבו שמצאו את הבאושר לעד שלהם לאחר שהביסו את מנהל בית הספר המרושע. הם לא ניחשו עד כמה יכול עולמם להתרחב ולפרוץ גבולות למקומות חדשים ־ וכך גם האגדות שלהם. 
 
כדי לסיים את לימודיהם, על כל אחד מתלמידי השנה הרביעית להשלים את "המסע אל התהילה", שבו עליו לעמוד במשימה משמעותית שקשורה לגורלם של הלַעדים והלא-עודים ביערות האינסופיים. לא זו בלבד שהמסעות מסוכנים ולא צפויים, הם טומנים בחובם סיכון רב: מי שיצליח יזכה לתהילה, ומי שלא - יישאר אלמוני לעד. אלא שאז מגיע הנחש וגורם למסעות התהילה לסטות ממסלולם בזה אחר זה. אם טוב ורע לא ימצאו דרך לעבוד יחד כצוות, לא ישרוד אף אחד מהצדדים. 
 
מיהו הנחש הזדוני שמתעתע בלַעדים ובלא-עודים? מה הקשר שלו לטדרוס ולגבירת האגם? האם מלך קמלוט העתידי יכול לסמוך על הקרובים לו ביותר? ומה יקרה לסופי ולאגתה כשחברה חדשה תיכנס לחייהן? המסע אל התהילה הוא הספר הראשון בטרילוגיה השָׁנים בקמלוט והרביעי בסִדרת בית ספר לטוב ולרעהספר משובץ באיוריו של המאייר האיטלקי רב המוניטין יַקוֹפּוֹ בְּרוּנוֹ.
מתוך הספר
כשכל חייךְ עוברים עלייךְ בתכנון הבאושר לעד שלך עם נערה, מוזר לתכנן את החתונה שלך עם נער. 
נער שהתעלם מאגתה במשך חודשים. 
היא לא יכלה לישון, פחד בִּעבע בבטנה. מוחה געש מרוב משימות שנותרו לה להשלים לפני היום הגדול, אבל לא זאת הייתה הסיבה האמיתית לכך שהיא הייתה ערה עדיין. לא, היה זה משהו אחר: זיכְרון הנער שהיא עמדה להינשא לו... זיכרון שהיא לא יכלה לשאת את המחשבה עליו...
טדרוס, שהתמוטט על כתפו של גבר, מוצף כולו בדמעות. טדרוס ששִחרר מפיו זעקה בראשיתית, כאובה וקורעת לב כל־כך, שאגתה לא הצליחה לעיתים לשמוע משהו אחר.
היא התהפכה, וקברה את ראשה מתחת לכרית.
עברו כבר שישה חודשים מאז אותו היום: יום ההכתרה.
שנתה הייתה טרופה מאז.
אגתה הרגישה שריפר החתול מתנועע באי־שקט לרגלי המיטה. חוסר המנוחה שלה העיר אותו.
אגתה ריחמה עליו. היא נאנחה, וניסתה להתרכז בנשימותיה. לאט־לאט החל מוחה להירגע.
היא תמיד תִפקדה טוב יותר כשעשתה משהו למען אחרים, אפילו כשניסתה להירדם כדי לחוס על החתול הקירח והמעוך... לו רק יכלה לעשות משהו גם למען הנסיך שלה, חשבה. יחד הם תמיד הצליחו לפתור בְּעָיוֹ...
קליק. 
לִבּהּ נעצר.
הדלת.
היא הקשיבה בתשומת לב, שמעה את נחרותיו הרכות של ריפר ואת לשון המנעול הנפתחת בחריקה.