קארל צ'אפק (Karel Čapek, ינואר 1890 – דצמבר 1938) היה סופר צ'כי.
כמה עובדות ש(אולי) לא ידעתם על קארל צ'אפק:
בראשית דרכו כתב צ'אפק את סיפוריו במשותף עם אחיו יוזף צ'אפק, שהיה מבוגר ממנו בשלוש שנים. דרכיהם נפרדו ככל הנראה מסיבה אידיאולוגית: יוזף היה קומוניסט ואילו קארל כתב רשימה תחת הכותרת: למה אינני קומוניסט, שבה טען שהקומוניזם אינו מיטיב עם האדם אלא מחזק שררה ושלטון.
רבות מיצירות צ'אפק – סיפורים, רומנים, מחזות – תורגמו לעברית עוד לפני מלחמת העולם השנייה, אחדות תורגמו בשנים מאוחרות יותר. צ'אפק כתב גם יומני מסע, אותם אייר בעצמו, ובו שיתף בחוויותיו מנסיעותיו הרבות ברחבי אירופה.
צ'אפק נחשב על ידי רבים לחלוץ כתיבת המדע הבדיוני באירופה. במחזה R.U.R (הרובוטים האוניברסליים של רוסום) משנת 1920 הופיעה לראשונה המלה "רובוט". אברהם שלונסקי תרגם את המחזה לעברית בשנת 1930, והוא הועלה בתיאטרון האהל ב-1930 ובהאהל חיפה בשנת 1935. המחזה פורסם בדפוס בדחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016.
רות בונדי, שתרגמה את צ'אפק לעברית, כתבה: "רק כעבור שנים ידעו קוראיו להעריך את ראיית הנולד של צ'אפק, שטבע בשנות העשרים את המונח רובוט (משם הפעולה הצ'כי robota, עבודת אריסים), עוד זמן רב לפני שהרובוטים נכנסו לחיי האדם; שחזה ברומן הבדיוני שלו בית חרושת למוחלט את עוצמת ההרס של ביקוע האטום, עוד לפני שהמדענים ידעו כיצד לייצר כוח גרעיני הלכה למעשה; שכתב ברומן קראקאטיט על קיום חומר נפץ הרסני ובמחזה המגפה הלבנה על נגיף קטלני, שעלולים להרוס את האנושות כולה".
ב-1936 ראה אור ספרו המלחמה בסלמנדרות - ספר מדע בדיוני או רומן אלגורי, שהציב מראה מול פניה של האנושות ערב מלחמת העולם השנייה. הספר תורגם לראשונה לעברית על ידי אפרים פרויד (זמורה-ביתן, 1991), ובפעם השנייה על ידי רות בונדי (מחברות לספרות, 2012), שהוסיפה לו אחרית דבר על צ'אפק.
"בשני רומנים שלו - בית חרושת למוחלט והמלחמה בסלמנדרות - העניק צ'אפק לדמות המרכזית את השם בונדי, ובכך הבהיר שמדובר בדמות יהודית בלי לציין זאת במפורש", כתבה בונדי. "כהן ולוי היו שמות יהודיים מובהקים בבדיחות, לרוב אנטישמיות, אך בונדי, שם יהודי מובהק אף הוא (שיבוש של התרגום הספרדי ליום-טוב), זכה לאהדה".
בימי שישי נהג להתכנס בביתו של צ'אפק חוג pátečníky, שעמו נמנו סופרים, אמנים, אנשי תיאטרון (רעייתו, אולגה שיינפלוגובה, היתה שחקנית ידועה), ולעתים גם טומאש גריג מסריק, נשיא צ'כוסלובקיה, שהיה הומניסט ואיש ספר.
לעת זקנה סיפר מסריק באוזני צ'אפק את זיכרונותיו, שהופיעו בשנים 1935-1928 בשלושה המשכים ונקראו שיחות עם ט"ג מסריק.
בונדי כותבת שהיו שביקרו את צ'אפק על אהדתו היתרה לשלטון ועל ידידותו עם הנשיא מסריק. ביקרו אותו גם על היותו עממי מדי. צ'אפק, שהיה ד"ר לפילוסופיה בוגר אוניברסיטאות פראג, ברלין ופריז, כתב במכוון בצורה שתובן להמון, כי לא רצה שכתביו יהיו אליטיסטיים. למרות הביקורת, צ'אפק זכה לפופולריות רבה, ספריו תורגמו לשפות רבות והוא הסופר הצ'כי הראשון שזכה לפרסום עולמי.
לדברי בונדי, צ'אפק היה יכול לחיות מכספי תגמולים, אולם המשיך לעבוד כל ימי חייו כעיתונאי, בעיקר בעיתון הליברלי האיכותי לידובה נוביני. הוא נסע מדי יום בחשמלית מביתו בפרבר העיר למערכת וכתב מאות קטעי הרהורים.
בשנת הגנן, שנכתב ב-1929 וראה אור בתרגום בונדי לעברית (עם עובד, 2010), מתאר צ'אפק את הקמתה של גינה פרטית בעיר ואת אחזקתה במשך שנה. צ'אפק מתאר את הטיפולים בגינה העירונית בצ'כוסלובקיה, אך גם את נפש הגנן, בספר הכתוב בהומור ומעוטר באיורים רבים של אחיו, יוזף.
באסופת סיפורים ורשימות שכתב צ'אפק בשנים 1925-1919 וכונסו בעברית תחת השם על הדברים הקרובים בתרגום פאר שחר (אפרסמון, 2020), כלול גם המאמר הולמסיאנה, או: על הסיפור הבלשי, שבו מנתח צ'אפק את עקרונות הסיפור הבלשי, ז'אנר שבכתיבתו התנסה בעצמו.
לאחר השתלטות הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה, נאסרה הדפסת יצירותיו של צ'אפק, ורק בהדרגה הותרו שוב לפרסום. אחרי מותו ראו אור כל כתביו, ולאחר מהפכת 1989 יצאו מחדש כל כתביו ב-24 כרכים עבים.
צ'אפק מת מדלקת ריאות בנובמבר 1938, שבור לב על הפקרת צ'כוסלובקיה על ידי מעצמות המערב בהסכם מינכן. עם הפלישה לצ'כיה באו הנאצים לחפשו בביתו, ואלמנתו הראתה להם את תעודת הפטירה.
אחיו, יוזף צ'אפק, שהיה אנטי-פשיסט פעיל, נעצר עם הכיבוש הגרמני באביב 1939 ונשלח למחנה הריכוז ברגן-בלזן. הוא שרד שם לאורך כל שנות מלחמת העולם השנייה אך נרצח בסיומה ממש, באפריל 1945, כמה שבועות לפני כניעת גרמניה הנאצית.
צ'אפק נקבר בפראג בבית קברות נוצרי קטן עם מצבות צנועות, שבו קבורים סופרים, מלחינים, ציירים ורבים מגדולי האומה הצ'כית. מצבתו מעוצבת בצורת עמוד תפילה קטן (בצ'כית נקראים עמודי התפילה ייסורי האל [Boží muka], וזהו גם שמו של קובץ סיפוריו המוקדמים של צ'אפק).
האסטרואיד 1931 Čapek שהתגלה על ידי האסטרונום לובוש קהואוטק ב-1969, נקרא על שמו של הסופר.
