ספר חמישי בסדרה נהדרת על הרפתקאותיה של קלמנטיין, הג'ינגי'ת הכי מקסימה בסביבה - גיבורה פעלתנית, אחוזת תזזית ומאוד-מאוד יצירתית.
קלמנטיין מודאגת. מישהו תלה בבית את השלט "אסיפה משפחתית", ואין לה שום ספק שהיא הסתבכה בצרות. האם היתה גועלית מדי אל אחיה הקטן? אכלה יותר מדי ג'אנק פוד? היא מנסה לברר מה עומד על סדר היום של האסיפה, אבל הוריה לא מגלים. קלמנטיין חושבת שעל סדר היום צריך להיות נושא כמו: "אנחנו מאמצים גורילה", אבל מתברר שזה משהו שונה לגמרי.
הדבר הראשון שמַרְגָרֶט אמרה כשהיא התיישבה לידי בהסעה ביום שני בבוקר היה שאני נראית נורא. "יש לך שקיות מתחת לעיניים ועור חיוור. שום טיפה של זוהַר. מה קרה?"
"אני הרוסה," אמרתי לה. "ההורים שלי תלו את שלט האסיפה המשפחתית שלנו! ואני צריכה לחכות עד הערב כדי לגלות אם הסתבכתי בצרות."
"ברור שהסתבכת," אמרה מַרְגָרֶט. "בטח הסתבכת במשהו ממש גדול. אני ממליצה על סומק ורדרד וצללית עיניים נוצצת."
