ספר שלישי בסדרה נהדרת על הרפתקאותיה של קלמנטיין, הג'ינגי'ת הכי מקסימה בסביבה - גיבורה פעלתנית, אחוזת תזזית ומאוד-מאוד יצירתית.
קלֶמֶנְטַיין לא מאמינה למשמע אוזניה: המורֶה האהוב עליה, מר גְרֶפְּסְקִי, עלול לעזוב את בית הספר באמצע שנת הלימודים ולנסוע למצרים. היא חוששת שהמורים האחרים לא יבינו אותה - את פזיזותה, את הצורך הבלתי פוסק שלה לצייר כל הזמן, ואכן למורָה המחליפה יש כללים חדשים לגמרי, שקְלֶמֶנְטַיין לא מצליחה להבין. הפתרון היחיד, היא מחליטה, הוא למצוא דרך להחזיר את מר גְרֶפְּסְקִי לכיתה. גם אם היא תהרוס לו הזדמנות־של־פעם־בחיים. כדאי, נכון?
שם של נוריס־בוריס־מוריס הוא בעצם נוריס. עכשיו אני יודעת את זה. אבל בהתחלת השנה קראתי לו בכל שלושת השמות שנגמרים ב"ריס" כי אף פעם לא הצלחתי לזכור איך באמת קוראים לו. זה מצא חן בעיניו. ועכשיו הוא כל הזמן מנסה לשכנע אותי להוסיף עוד אחד. לפני שבוע הוא ניסה את גלוֹריס, אבל לא הסכמתי. זה צריך להיות שם אמיתי.
