"הספר הוא דוקומנט חשוב ביותר", קבע הצלם אלכס ליבק על המבחר שלפנינו מתוך ארכיון הצילום האישי של יוסף הוכמן, שצילומיו חושפים את היסטוריית המחאה וההתנגדות של השמאל הישראלי, על רגעיה הגדולים ועל קוצר ידה.
הוכמן – שנולד ב-1938 בארגנטינה, היה חניך קן השומר הצעיר בבואנוס איירס ותלמיד של צ'ה גווארה, ועלה לישראל ב-1960 – ליווה את המציאות המקומית מזוויות לא שגרתיות ואנטי הגמוניות. הספר נבנה בעקבות מסלוליו ומסעותיו של הוכמן אל הפגנות, פליטים, עקורים, הפיכות ומאבקים במרחב הציבורי, בארץ ובעולם.
הוכמן "שייך לאותם צלמים שבשבילם המצלמה היא מכשיר של מאבק, שלא לומר נשק", כתב גלעד מלצר בהארץ. "כחבר קיבוץ (הראל ואחר כך געש) השומר הצעיר וכמי שגדל בארגנטינה בשנים של הפיכה צבאית היה ברור לו שלצד תיעוד הניסוי החברתי הקרוי קיבוץ, המציאות הפוליטית הישראלית, בעיקר אחרי 1967, היא מה שדורש את תשומת הלב והאנרגיה שלו".
