פירה

ספרה השני של המשוררת והציירת לריסה מילר, מחברת ארץ הפז.

כותב עורך הספר, דניאל עוז:
השירה של לריסה מילר היא אינטואיטיבית, חווייתית ומיידית. היא כותבת שרעפים חולפים, פיסות-חיים זעירות, והתבוננויות עדינות ופשוטות כמו "הרחוב המבוקש" – שהוא תיעוד מנקודת מבטה של דיירים שחלון דירתם פתוח לרווחה ולמעשה חושפים את עצמם לתיעוד הזה. הרזון של השיר מספיק לו. מילר לא מכניסה שום מטאפורה, שום סיגנוּן אסתטי, לא רגש ולא פאנץ' ולא פרשנות פוליטית – והרי אין צורך בכל זה. הכל נמצא שם ממילא ודבר לא נעלם מעינה של המשוררת.
דירה ברחוב מבוקש בתל אביב היא מושא לקנאה, והחלון הפתוח יש בו משום שוויץ, התרסה או נונשלנס של בני מזל. הדוברת שומעת מתוכו את המילה פרזנטיישן – שמקפלת בחובה את היומרה, הנכריות של הלעז, והפשר "מצגת" – סוג ההומור הסאטירי שהמציאות עצמה עשויה לנדב. החלון הרי מהווה כאן מסגרת לתמונה הנשקפת מתוכו, אבל הנה בתוך התמונה המתוארת מופיעה עוד תמונה, גשמית יותר. ציור שכגודלו כיעורו. כמשוררת-ציירת מינימליסטית, אלה שני הפרטים מתוך חלון הדירה המקרי הזה אשר לוכדים את תשומת לבה: גבהותהּ של מילה ורהבתנותו של ציור.