הרעיונות הגדולים של היסטוריונים דגולים היא כותרת המשנה לספרו של פרופ' גדי היימן, מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, המציע מבחר של נקודות מבט ופרשנויות של ההיסטוריה האנושית ומזמין אותנו למסע מסחרר שמתנהל בשני צירים:
הציר האחד הוא ציר הוויכוח של מי שעוסקים בשאלה מהו הגורם המכריע שמעלה ומוריד ציוויליזציות, שמוציא אומות למלחמה, שמנפץ חלומות קהילתיים לרסיסים, ששולח בני אדם למסעות הגירה – גיבון ופוקוימה, קיגן ודיימונד, טוינבי והגל, כל אחד והמבט המיוחד שלו על תולדות האנושות. הציר השני הוא ציר עלילת ההיסטוריה: תעלומת הקריסה של האימפריה הרומית, חידת עליית הנצרות, ניצחון המערב על המזרח, חשיבותה של השליטה בשוק דגי ההרינג, התפשטות המגפות והשפעתן, ועוד.
המחבר מדלג בין תרבויות, עמים, מלחמות ואירועים היסטוריים נוספים, והתוצאה היא ההיסטוריה, רשומון – חגיגה ססגונית של אירועי עבר באולם של מראות, שבכל אחת מהן משתקפת תמונה קצת אחרת.
מפעם לפעם אני שומע עמיתים היסטוריונים, המדמים את עבודתם למה שנעשה בסרטו המפורסם של הבמאי היפני אקירה קורסאווה, רשומון. עלילתו של הסרט ממוקמת ביפן של ימי הביניים ועוסקת במשפט אונס של אישה צעירה ורצח בעלה. כל אחד מהעדים המופיע בפני השופט מתאר את האירוע בדרך אחרת ולמעשה מספר סיפור אחר. בסיכום הסרט, הצופה נאלץ להשלים עם העובדה שלא יוכל לרדת לשורש האמת, ולהבין כי מאורעות העבר אינם אלא מעשיות המסופרות מנקודות מבט שונות. כלומר, הכרה של כלל הנרטיבים המסבירים אירוע מסוים אינה מקרבת אותנו בהכרח להבנה טובה יותר של האירוע. היא רק ממחישה עד כמה ההיסטוריה סובייקטיבית.
זה גם הרעיון בבסיסו של הספר שלפניכם, ומכאן גזור שמו. הוא מצ יע מבחר של נקודות מבט ופרשנויות של ההיסטוריה האנושי ת. בכל אחד מפרקיו עולה על דוכן העדים הוגה, היסטוריון, פילוסוף, חוקר, המציג לחבר המושבעים (הקוראים) זווית של ההיסטוריה. לקוראים שמורה הזכות להחליט מהי נקודת המבט האמינה או המעניינת יותר. כך או כך, ריבוי הזוויות מאפשר תמונה רב־ממדית של ההיסטוריה, בדיוק כמו בבדיחה על מישוש חלקיו של הפיל.
