לואי ברייל היה רק בן שלוש כשאיבד את ראייתו. הוא היה ילד נבון והחליט למרות זאת לחיות כמו כל הילדים. יותר מכל הוא רצה לדעת לקרוא ולכתוב.
אבל בבית הספר לעיוורים בפריז, שבו למד, לא נמצאו ספרים עבורו. לכן הוא המציא את האלף-בית הנקרא על שמו: כתב ברייל - שיטה חדשה לגמרי של כתיבה, שאפשרה לו לקרוא באמצעות מישוש - שיטה יעילה המשמשת את קהילת העיוורים עד היום.
ג'ן בראינט כתבה ובוריס קוליקוב אייר סיפור מעורר השראה על הממציא הצעיר שהעניק את מתנת הקריאה לעיוורים בעולם כולו. את הספר תרגום הסופר יהודה אטלס.
"... נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ הָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן בְּאָבִי בְּעֵת עֲבוֹדָתוֹ, כְּשֶׁבְּעֶזְרַת הַמַּרְצֵעַ הָיָה מְנַקֵּב חֹרִים בִּרְצוּעוֹת הָעוֹר הַקְּשִׁיחוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִתְפֹּר מֵהֶן רְתָמוֹת. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֲנִי נִהְיֵיתִי כָּמוֹהוּ. וְהַמַּרְצֵעַ שֶׁנָּטַל אֶת מְאוֹר עֵינַי, הָיָה לִמְבַשֵּׂר שֶׁל יוֹם חָדָשׁ...".
