יותר מחמישים שנה שהדוב פדינגטון לא מפסיק להקסים ילדים והורים ברחבי העולם, ועכשיו גם בעברית, דוב ושמו פדינגטון בגרסתו המאוירת המקורית והמלאה, עם בונוס: אחרית דבר שבה משתף יהונתן גפן באהבתו לספר ולגיבורו.
הסיפור נפתח עם דוב אחד קטן, שנמצא בתחנת רכבת בלונדון עם מזוודה ופתק שתלוי על צווארו: "נא לדאוג לדוב הזה. תודה". למזלו הטוב, מצאו אותו בני משפחת בראון, שגם אחרי ששמעו שהגיע לבדו מפרו (ועוד כנוסע סמוי!), הציעו לו לבוא לגור איתם. כך הם גילו איך זה לחיות בבית אחד עם דוב "מסוג נדיר מאוד", ופדינגטון מצדו ניסה לגלות ולהבין איך מתנהלים הדברים בסביבה שלתוכה נחת.
הספר כתוב בפשטות שמשקפת את הכנות הישירה האופיינית לילדים, אך כדרכן של יצירות ספרות גדולות באמת, הוא לא מוותר גם על ערכים ספרותיים, ועל ערכים בכלל. עלילותיו של הדוב פדינגטון הן סיפור על קבלה של האחר והשונה, ועל השתלבותו בעולם זר לו. דרך עיניו של המהגר הדובי, מזדמן לנו להסתכל לרגע מבחוץ על העולם המערבי שאנו חיים בו, ועל מנהגיו ונהליו הברורים לנו מאליהם. מבחינה זו, "דוב ושמו פדינגטון" הוא סאטירה מעודנת, אך מתוחכמת, על העולם המוכר לכל ילד ולכל מבוגר.
