ספפו, המשוררת היווניה בת המאה השביעית לפני הספירה, כתבה לא רק שירי אהבה, אכזבה וחשק, אלא גם שירי טקס, שירים ציבוריים, שירי חתונה. חלק ניכר מההנאה שמסבה הקריאה ב"מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו" נובע מסיפורי הרקע שצירף המתרגם לשירים. לעתים אלה סיפורי הרפתקאות ממש, המתארים את גילוי הפפירוסים הנושאים את שרידי יצירתה של ספפו, את שימורם, צירופם אלה לאלה, השלמת המלים החסרות וניסיונות השחזור. ערך, תירגם מיוונית עתיקה והוסיף מבוא והערות: שמעון בוזגלו
