ספרו של הפסיכואנליטיקאי והתאורטיקן הצרפתי המרכזי ז'אן לפלאנש (2012-1924), ממחברי הספר המונומנטלי אוצר המילים של הפסיכואנליזה, בוחן את התיאוריה של הפיתוי המוכלל ומציע מודל מקיף לפסיכואנליזה.
לפלאנש מנתח ביסודות חדשים עבור הפסיכואנליזה את הדרך שבה הלא-נודע ואפקט הדחף משתמרים בנפש בעזרת מנגנון ההדחקה, מציג כיצד תהליכים אלו פועלים הן ברמת הגוף והן ברמת הנפש, וקובע כי דגם של תיאוריית הפיתוי המוכלל צריך לכלול גם את מה שמכונה ה"טיפול האנליטי", על הישגיו ועל מגבלותיו כאחד.
לפלנש מציג דיון מחודש במושגים פרוידיאניים, ומתעכב על גבולות הפסיכואנליזה וטווח השפעתה, תוך שילוב בין תאוריה לפרקטיקה טיפולית.
