הפסיכואלניטיקאי והכותב הפורה והמרתק אדם פיליפס נוטל את מושג ההחמצה והופך אותו על פיו.
פיליפס, פסיכואנליטיקאי בריטי ופרופסור לספרות, רותם את הפסיכואנליזה, הספרות, הפילוסופיה, התיאטרון והחיים עצמם, ומכוון בעזרתם את הזרקור להחמצות הבלתי נמנעות הטמונות בכל בחירה שלנו ואל האופנים שבהן הן חיות בנו ומעצבות את חיינו - כשאנו מצויים בתווך בין החיים שאנו חיים הלכה למעשה לכל החיים האחרים אותם יכולנו, רצינו או לא רצינו לחיות.
משבחי הביקורת על הספר, שראה אור באנגלית ב-2012:
"מרשים... לעיתים יש בכתיבתו של פיליפס מאיכות הכתיבה של קרול לואיס, כמו החל הזחל מעשן הנרגילה לגלות עניין אמיתי בבריאותנו הנפשית" (לורנס סקוט, פייננשל טיימס).
"מבריק... חתרני... אף שספרו המעודן והחזק של פיליפס חושף במידה רבה את המציאות כהווייתה, הוא אינו מייאש, להפך: הוא מציע כי אם נקבל את העובדה שחלק נכבד מחיינו הוא החיים שבעצם לא חיינו, נוכל ללמוד לחיות במלואם את החיים שאנו חיים בפועל" (ג'ון גריי, פרוספקט מגזין).
