"כתבתי שירים שהם אינם מתאימים להבנת ילדים, וכתבתי שירים שמתאימים להבנת ילדים. בשבילי - שני הדברים היינו הך וזהו: הלא אינני כותבת לא בשביל ילדים ולא בשביל מבוגרים. אני כותבת מה שלבי חפץ לכתוב לעצמי. באשר ל'תודה', בליבי אני שואלת את עצמי: מה תודה מגיעה לי? האם אנחנו מודים לציפור כאשר אנו נהנים משירתה?" כך כתבה מרים ילן-שטקליס לוועדה שהעניקה לה את פרס ישראל הראשון לספרות ילדים.
חיים ומילים, המאגד את יצירתה של ילן-שטקליס "למבוגרים", נדחה שוב ושוב על ידי הוצאות ספרים, שראו בה אך ורק משוררת לילדים. גם אחרי שלוותה כספים והוציאה אותו לאור ב-1978 במימון עצמי, לא שפר עליו גורלו; מאות עותקים שילן-שטקליס העבירה לידי הרמטכ"ל דאז רפאל איתן, כדי שיחלקם לחיילים, נשכחו בבית החייל, ניזוקו מדליפת מים ואבדו.
במלאת 120 שנה להולדת המשוררת, החליטה הוצאת אסיה להשיב את חיים ומילים לקוראים: זיכרונות, סיפורים, מסות והגיגים, הספדים, תמלילי שידורים לילדי ירושלים הנצורה, תרגומים, שירי מולדת, שירי אהבה ושירי געגועים לאמה האהובה שמתה בטרם עת, מכונסים כולם בכריכה אחת ומאפשרים הערכה מחודשת של מכלול יצירתה של מרים ילן־שטקליס למבוגרים.
לספר מצורפת אחרית דבר מאירת עיניים ולב מאת עמוס נוי ומרית בן ישראל.
