חוברת ובה שבעה שירים, המודפסים על רקע ציורים צבעוניים מאוד ומלאי התרחשות, בפרויקט משותף של הסופר (והמשורר) הכי קונטרוברסלי בצרפת מישל וולבק וחברו הוותיק, הארכיטקט והמאייר לואי פייאר (שגם שכנע את וולבק לעבד לרומן גרפי את המפה והטריטוריה).
"החידתיות היא חלק מהקריאה, לא הכל חייב להתפענח כאן – וזה בסדר גמור", כתבה דקל שי שחורי על 7 שירים מאוירים במגזין המקוון פורטפוליו. "היופי של המילים והדימויים יכול לזהור באי בהירותו".
השירים התפרסמו במקור בכתב העת שרלוט, כאן בתרגום ריטה קוגן. עיבוד השירים והאיורים למהדורה העברית, עיצוב ועטיפה: בן מירס. הפקה: נטשה קנוביץ׳.
