מחשבת הלב ונשמת העולם הם שני חיבורים משפיעים הנחשבים נקודות ציון בהגותו של ג'יימס הילמן (2011-1926), ממבקרי התרבות המקוריים והחריפים של תקופתנו, איש הגות ופסיכולוג אמריקאי פורץ דרך ומי שניהל את המכון היונגיאני בציריך במשך כעשור.
בחיבורים אלה קורא הילמן להפנות את המבט הפסיכולוגי אל העולם. הוא מבקש להתבונן מחדש בפסיכולוגיה, לצאת מגבולות חדר הטיפול, למצוא את שורשיה הנטועים בעולם ולקום לתחייה כדיבור (logos) של הנשמה (psyche). כיצד נשיב לנו את נשמתנו ולעולם את נשמתו? כצעד ראשון יהיה עלינו להיזכר כי "המחשבה של הלב היא מחשבה של דימויים, הלב הוא מקום מושבו של הדמיון, הדמיון הוא קולו האותנטי של הלב, ואם אנו מדברים מהלב אנו מוכרחים לפיכך לדבר מכוח הדמיון".
הילמן, מתלמידיו של יונג, נחשב למייסד אסכולת ״הפסיכולוגיה הארכיטיפית״, הרואה עצמה כתנועה חברתית שמטרתה לבחון מחדש את הפסיכולוגיה, הפסיכותרפיה והפסיכופתולוגיה במונחים של הדמיון בתרבות האנושית. הגותו הפואטית ומלאת הדמיון השפיעה רבות לא רק על תחום הפסיכולוגיה כי אם גם על תחום הספרות, הפילוסופיה, האמנות, האקולוגיה, תכנון ערים ועוד.
