הפילוסופיה היא "הרפתקת הרוח היחידה הנעשית לשמה בלבד", קבע הפילוסוף, הלוגיקן וההוגה החברתי הבריטי ברטרנרד ראסל, המגיש בבעיות הפילוסופיה מבוא לכל מי שמבקש לטעום לראשונה מפירותיה החכמים של הפילוסופיה, שאצל ראסל נודעה לה תמיד משמעותה הראשונה: אהבת החוכמה.
בספרון קצר ובהיר משנת 1912 מנסה ראסל לענות על השאלה מהי פילוסופיה בדרך שונה מזאת שנקט בחיבורו הידוע תולדות הפילוסופיה המערבית. אם בחיבור ההוא עקב ראסל באופן לינארי אחרי התפתחותה של הפילוסופיה במערב מראשיתה, הרי שבבעיות הפילוסופיה הוא מנסה לייחד את הפילוסופיה משאר תחומי רוח האדם באמצעות ציון הבעיות הייחודיות שבהן מתחבטת הפילוסופיה מראשיתה ובעיקר בתחילת המאה העשרים, ועושה זאת בצורה בהירה וקולחת, שאינה מחייבת ידיעה מוקדמת של הפילוסופיה או עיסוק קודם בה.
