תרגום ראשון לעברית של שוק הנכסים הסמליים מאת הסוציולוג וההוגה הצרפתי פייר בורדייה, שבו הניח את התשתית לתיאוריה שלו על תנאי הייצור וההפצה של המוצרים התרבותיים – על כלכלת הנכסים הסמליים הניצבת בלב הסוציולוגיה שלו.
הטקסט, שראה אור ב-1971, הוא בעל חשיבות מרכזית להבנת כתביו המאוחרים יותר של בורדייה על השדות האמנותיים ועל הפרקטיקות התרבותיות – כאן בתרגום אמוץ גלעדי וז'יזל ספירו, שאף ערכה את החיבור עריכה מדעית והוסיפה לו הקדמה ואחרית דבר.
אפשר להבין את תולדות החיים האינטלקטואליים והאמנותיים של החברות האירופאיות כתולדות השתנות הפונקציה של מערכת הייצור של הנכסים הסמליים, ושל עצם מבנה הנכסים האלה. השתנות זו קורלטיבית להתהוותו ההדרגתית של שדה אינטלקטואלי ואמנותי1, כלומר לאוטונומיזציה ההדרגתית של מערכת יחסי הייצור, ההפצה והצריכה של הנכסים הסמליים.
