המאגיה חזרה לאדמת אורישה, אבל המאבק על הכוח רק מתחיל בספר ההמשך לילדי דם ועצם מאת הסופרת הניגרית־אמריקאית טומי אדיימי, המשלבת בספריה מיתולוגיה אפריקאית עם דמיון, ואת שפת היוֹרוּבָּה עם שפת הפנטזיה.
לאחר שנלחמו בבלתי אפשרי, זיילי ואמארי הצליחו להחזיר את המאגיה לאורישה, אבל המחיר היה גבוה: הטקס העוצמתי החזיר את המאגיה לא רק למאג'ים, אלא גם לבני האצולה.
זיילי, עדיין מתוסכלת משיברון לב ובגידה, נאבקת ללכד את המאג'ים באורישה החדשה, שבה האויב מחזיק בקסם משלו וחזק בדיוק כמוהם. עליה להילחם על זכותה של אמארי לכס ולהגן על המאג'ים מפני זעם המלכות. כשהמלחמה משתוללת, זיילי על סף שבירה: עליה למצוא דרך לאחד את הממלכה, אחרת אורישה תקרע את עצמה לגזרים.
אני מנסה לא לחשוב עליו.
אבל כשאני כן חושבת עליו, אני שומעת את הגלים.
בּאבּא היה איתי כששמעתי אותם בפעם הראשונה.
כשהרגשתי אותם בפעם הראשונה.
הם קראו לי כמו שיר ערש, הובילו אותנו משביל היער לעבר הים. רוח הים פרעה בתלתלי. קרני שמש נשפכו מבעד לעלים שהלכו והתמעטו.
לא ידעתי מה נמצא שם. איזה פלא מסתתר מאחורי שיר הערש. ידעתי רק שאני חייבת להגיע לשם. כאילו אמצא בין הגלים חתיכה חסרה מהנשמה שלי.
כשהים נגלה לבסוף לעינינו, ידי הקטנה חמקה מהיד של באבא. פי נפער בהשתאות. היתה מאגיה במים ההם.
הפעם הראשונה שהרגשתי מאגיה מאז שהאנשים של המלך הרגו את מאמא.
