הסופר והמאייר בוב גרהם (מחבר הספר "איך לרפא כנף שבורה") חוזר בספר נוסף על ערכה של חברות, נאמנות וקהילה. כאשר ברחובה של עיר מופיע לפתע אוטובוס זנוח וישן, מאמצים אותו תושבי העיר והופכים אותו למרכז קהילתי חי ונושם. אך תקנות העירייה אינן מאפשרות את קיומו והוא מובל לפירוק. ילדה אחת, רבת תושיה ושחקנית מדופלמת של כדורגל שולחן, מצילה את האוטובוס, לרווחת כולם.
"באותו ערב,
בשטח הריק מאחורי הבית של סטלה,
נשאה מוזיקה באויר והתפשטה בעיר,
וכולם רקדו על הדשא
סביב אוטובוס ושמו עדן"
(כך זה מסתיים)
