האם ומה חושב תמנון בזרועות הגמישות שלו? איך זוכר עורבני איפה הטמין תולעים ואיפה בוטנים? איך הפכנו, בני האדם, להיות מה שאנחנו? והאם רק לנו יש נפש חושבת, יודעת ומרגישה, או גם ליצורים אחרים? תשובות לשאלות אלה ורבות אחרות במראה הנפש שכתבו פרופ' חוה יבלונקה ופרופ' שמעונה גינצבורג ואיירה ד"ר ענת (אנה) ז'ליגובסקי, וכבר ראה אור באנגלית, ספרדית, איטלקית וסינית.
הספר עוסק בשאלת הקשר בין הגוף לנפש בגישה המשלבת ידע מעמיק בביולוגיה עם תובנות פילוסופיות, ספרותיות ותרבותיות, ומלווה בציורים מרהיבים - שילוב מיוחד של אמנות ומדע, כאשר מול כל עמוד מופיע ציור, הפותח צוהר נוסף למחשבה. בחמישה חלקים סוקר הספר היבטים שונים של התודעה ושל התפתחותה במהלך האבולוציה, למן היצורים החיים הראשונים והפשוטים ביותר ועד אלינו, בני האדם.
כתב על הספר דרור פויר: "הטענה הנהדרת שחדוות הסקרנות היא הרגש הבסיסי ביותר מופיעה בספר המסקרן ומלא הפליאה [...] לטענתן, חיי היומיום הפשוטים הם חוויה מרנינה, לא פחות, ובבסיס החוויה, המחשבה או התודעה האנושית עומדת יכולת למידה בלתי מוגבלת שההנאה - או 'שכרון החדווה המתפרצת', כמו שכתוב בספר - היא חלק מהותי ומובנה בה, כאילו שהעולם רצה שנהנה ממנו כדי שנרצה ללמוד עליו עוד. כיף לחשוב ככה על העולם, לא?"
