בילי מתעורר בוקר אחד ולהפתעתו מוצא בחדרו - כן כן - דרקון קטנטון! כשהוא מלטף אותו על ראשו, הדרקון מכשכש בזנבו. אבל כשבילי מספר על כך לאימו היא מכריזה ברצינות גמורה:
"דרקון - אין דבר כזה!"
ג'ק קנט, שכתב ואייר את הספר, מביא בפנינו סיפור על החלקים הנחבאים בילדים שלנו ועל הצורך להתמודד איתם ולהכיר בהם, להכיל את מה שנראה לא הגיוני, כל זאת על רקע סיפור עדין על חברות בין ילד לחברו הדמיוני.
"ישב בילי ליד השולחן, והדרקון התיישב על השולחן. בדרך כלל אסור היה לשבת על
השולחן, אבל מה יכלה אמא להגיד? הלא היא כבר אמרה שאין דבר כמו דרקון, ואם אין דבר
כזה, אי אפשר להגיד לו שירד מהשולחן."
