מהדורה חדשה לתרגום העברי של האפוס הלאומי של גיאורגיה, נכס צאן ברזל של ספרות העולם, שבו מגולל המשורר שׁוֹתָא רוּסְתָוֶוילי, בן המאה ה-12, בלשון פיוטית רבת קסם סיפור על חיפוש אושר ואהבה, חרף נסיבות משפחתיות ופוליטיות המקשות לממשה.
הפואמה עוטה עור הנמר, ובה 1,669 בתי שיר, האוצרת בחובה מסרים - מהפכניים לזמנם - בשבח חירות האדם, עצמאות המחשבה ואחוות העמים. היא נאסרה לא אחת להפצה על ידי גופי שלטון ודת שמרניים, אך תורגמה ללשונות רבות וזכתה למעמד של קלסיקה בכל אחת מהן. תרגומה של הפואמה לעברית, בשנות השישים של המאה העשרים, נחשב לאירוע ספרותי של ממש. המשורר אברהם שלונסקי, שערך את עוטה עור הנמר במהדורה העברית המקורית (1969), שיבח אותו כ"תרגום מפואר, מלאכת מחשבת צרופה", והגדירו "לא רק מעשה של אומנות, אלא נס של ממש".
התרגום, פרי עמלו ואהבתו של בוריס (דב) גפּוֹנוֹב, אזל מן החנויות לפני זמן רב. המהדורה החדשה מבקשת להשיב חוב של כבוד הן ליצירתו של רוּסְתָוֶוילי והן למפעלו מעורר ההשתאות של גפּוֹנוֹב, ומצורף לה פתח דבר חדש מאת אורן ולדמן, המאיר את מקורות היצירה ואת הסיפור המרתק של תרגומה לעברית. היא מעוטרת בחלק מן האיורים המקוריים של מאמוקה תאוואכארשווילי, צייר החצר של המלך ליוואן השני, משנת 1646.
מתוך בְּפֶתַח הַמַּהֲדוּרָה הַחֲדָשָׁה, אורן ולדמן:
ב־ 1960 הגיעה למנזר המצלבה בירושלים משלחת מדעית מיוחדת, אשר מומנה על ידי האקדמיה למדעים של גיאורגיה הסובייטית. משימתה היתה לנסות לאתר את דיוקנו של המשורר שׁוֹתָא רוּסְתַּוֶילִי, מחבר יצירת המופת "עוטה עור הנמר", לרגל חגיגות 800 שנים לכתיבתה, שהרי לפי המסורת, רוסתאווילי חי וכתב במנזר במאה ה־ 12 ופניו צוירו על אחד מעמודיו, אך כוסו בטיח בסוף המאה ה־ 17, כאשר המבנה עבר לידי הכנסייה האורתודוקסית היוונית.
ואכן, בתום חודשי עבודה אחדים חשפה המשלחת פרסקו הנושא את דיוקנו של המשורר, וכן כתובת בגיאורגית המציינת של שמו. בכך איששה את ההנחה, שרוסתאווילי חי במנזר בירושלים וכתב שם את "עוטה עור הנמר". גילוי זה הסעיר את הקווקז כולו, ואף הניע צעיר יהודי ממוצא רוסי, בוריס (דב) גפּוֹנוֹב, לנסות לתרגם את היצירה משפת המקור לעברית. תרגום זה היה לאחד התרגומים החשובים של שירת העולם לעברית. במשך שנים רבות אף נחשב לקלאסיקה בזכות עצמו, אזל מן החנויות וזכה לביקוש רב בקרב אספני הספרים. מהדורה חדשה זו מנסה להחזיר לו חוב של כבוד ולהעניק אותו מחדש, בגרסתו המקורית, אל קוראי העברית וחובבי השירה העתיקה.
