הספר "קשורים" לוקח את הקוראים למסע מרתק ברחובות יפו, ירושלים וחברון. המסע מתחיל לפני כ־ 150 שנה, בימים שבהם יהודים וערבים שחיו בארץ היו שותפים לזהות על־לאומית רחבה ומכילה, כזו שאפשרה להם בפשטות לראות בעצמם, ואלה באלה, "בני המקום". הם התגוררו בשכונות מעורבות, בילו יחד בשעות הפנאי ושלחו את ילדיהם לאותם בתי ספר. לא אחת אף נישאו ביניהם.
חלקו הראשון של הספר עוקב אחר התפוררותה ההדרגתית והכואבת של מציאות זו עד לחורבנה המעשי והסמלי ערב
הקמת המדינה. חלקו השני מוקדש לתיאור מקרוב של היחסים שהתפתחו מאז 1948 ועד היום בין יהודים לפלסטינים.
יומנים אישיים, זיכרונות, ביוגרפיות ועדויות הם חומרי הגלם העיקריים של ספר ייחודי זה, המציע התבוננות אנושית
בסכסוך הישראלי־פלסטיני כפי שהוא משתקף בעולם שלם, פרטי ולעתים נסתר מן העין, של מגעים יום־יומיים בין תושבי
הערים המעורבות.
מורכבות התמונה העולה מהספר עשויה לחתור תחת התפיסה הרווחת כי "היפרדות לשלום" היא המוצא היחיד מסכסוך בין עמים שגורלם קשר אותם לארץ אחת... וזה לזה.
"קודם שהלאומיות הפרידה בין שתי המלים בברוטליות ותבעה להזדהות רק עם אחד הצדדים, 'יהודי־ערבי' היה סוג של זהות עצמית ממש כמו ה'יהודי־אמריקאי' של ימינו".
