הרבה דברים השתנו בקפיטליזם מאז ימיו של קרל מרקס, אבל יסודות השיטה עדיין בתוקפם: בני אדם עדיין מייצרים בעבודתם את ההון, הניצב נגדם, שולט בהם ומנצל את כוחם לשם הפקת הון נוסף. לכן הדיון של מרקס בקפיטליזם רלוונטי היום כפי שהיה במאה ה-19, ומבחינות מסוימות הוא אף רלוונטי יותר בימינו.
הקפיטל – ביקורת הכלכלה המדינית, ספרו המונומנטלי של קרל מרקס, נותר עד היום הביקורת היסודית, המפורטת והמעמיקה ביותר של השיטה הכלכלית הדומיננטית בעידן המודרני. הקריאה בו חיונית לא רק למהפכנים ולמתקני עולם, אלא לכל אדם המעורב בשיח הציבורי העכשווי, המבקש להבין את הקפיטליזם ולגלות שאפשר ושצריך לשנותו כדי ליצור שיטה כלכלית-חברתית נכונה וראויה יותר.
"זהו ספר שיש לקרוא בו לאט ומתוך אורך רוח", כותב יפתח גולדמן בהקדמה למהדורה העברית שלפנינו, קרל מרקס, "הקפיטל" ואנחנו. "יש להתמסר לספר, לשיטה ולקצב שלו. מרקס פותח באנליזה של מושגים מופשטים: מושג 'הסחורה' ומושגים אחרים הקשורים בו (כגון 'ערך-שימוש', 'ערך-חליפין' ו'ממון'). בהדרגה נכנסת ההיסטוריה של אירופה אל הטקסט, והדיון הולך ונעשה קונקרטי. לאורך החיבור כולו נע הדיון של מרקס בין האנליזה התיאורטית של המושגים הנחוצים להבנת הקפיטליזם, לבין תיאור היסטורי של התהוות הקפיטליזם במערב אירופה ובאנגליה. תנועה מתמדת זו מן האנליזה אל ההיסטוריה, מבלי שאחד הקטבים בא על חשבון האחר, היא מן ההישגים המתודיים החשובים של הקפיטל, והקורא צריך לסגל עצמו אליה: ללא הניתוח המושגי נשאר התיאור ההיסטורי אוסף עובדות מתות ונטולות פשר. ללא התיאור ההיסטורי נשאר הניתוח המושגי מופשט והיפותטי"
