גדי החולה מתיידד עם קיפוד שבא לבקר אותו ומפיג את בדידותו בספר קרטון, דפים קשיחים, ובו סיפור הילדים הקלאסי שמוליקיפוד. את הסיפור כתב המשורר ט. כרמי ואיירה אשתו הראשונה שושנה היימן, והוא התפרסם לראשונה בשנת 1955 תחת שם העט כוש (כרמי ושושנה).
הסיפור נכתב לבנם גדי, אז בן חמש, אשר סיפר שנים רבות מאוחר יותר בראיון עיתונאי על נסיבות כתיבת הספר ועל כך שבילדותו ניסה להסתיר את העובדה שהוא גיבורו של הספר: "התביישתי בזה. לא אהבתי להיות שונה מהילדים האחרים, ולא אהבתי את זה שההורים שלי כותבים ספרים. רציתי להיות כמו כולם [...] גרנו בירושלים בשכונת טלביה, בבית קטן עם חצר. היה איזה קיפוד שהסתובב באזור כמה ימים, אבל יום אחד הוא נעלם. הוריי הניחו שהוא מת, כי עוד קודם הוא נראה די חולה. את הסיפור על שמוליקיפוד, שמגיע לבקר את גדי החולה ומחליט לעזוב כי הוא מתגעגע הביתה, הם המציאו כדי לסבר את האוזן שלי" (מתוך כתבה מאת שירה קדרי-עובדיה ב-nrg, דצמבר 2014).
